האם וויסקי סקוטי צריך הכשר? ולמה?

וויסקי הוא משקה אלכוהולי המיוצר על ידי התססה וזיקוק של דגנים, לרוב שעורה. המשקה התפתח במאה ה-15 לערך בסקוטלנד ואירלנד, ומשם נפוץ לכל העולם. לאורך השנים התפתחה מסורת מדוקדקת בנוגע לתהליך הייצור של הוויסקי בכל אזור, ואף נחקקו חוקים במדינות שונות המגבילים את היכולת לקרוא בשם "וויסקי" רק למשקאות שיוצרו על פי המסורת הקבועה בחוק.

אחת המשוכות בדרך לקבלת "כשרות" למוצר מסויים, היא אישור של נותן הכשרות לכל הרכיבים של המוצר. בוויסקי ישנם שלושה רכיבים בלבד – לכאורה – שעורה, שמרים ומים, ולכן לא אמורה להיות שום בעיה ליהודי שומר כשרות לצרוך וויסקי. האמנם כן?

חומרי גלם

החוק בסקוטלנד קובע, כי בוויסקי מותר לכלול ארבעה מרכיבים: דגן, לתת שעורה, שמרים, צבע מאכל קרמל. באף אחד מרכיבים אלו אין שום בעיה כשרותית. למרות שבדגן ישנו איסור הנקרא "חדש", האוסר לצרוך דגנים שנקצרו באותה שנה לפני היום השני של פסח, בוויסקי אין חשש לכך, עקב תהליך היישון הארוך (לפחות 3 שנים). אין כאן גם בעיה של חמץ בפסח, מכיוון שהחמץ הוא בבעלות גוים.

הוספת חומרים נוספים וחומרי טעם

מכיוון שהחוק בסקוטלנד מחמיר מאוד עם מזקקות העוברות על התקן, נפוץ המנהג לסמוך על תקני החוק הסקוטי לעניין הכשרות, ולכן אין חשש כשרותי לכך שמוספים חומרים בעיתיים לוויסקי. מה שלא ניתן לומר על וויסקי המיוצר במדינות אחרות. בארה"ב למשל, החוק מתיר הוספה של עד 2.5% חומרי טעם וריח. מה שבהכרך דורש קיומה של חותמת כשרות על הבקבוק, בכדי להתירו בשתייה ליהודי שומר מצוות.

עם זאת, ישנן טענות מצד גופי כשרות שונים על הפרות של החוק הסקוטי בסתר במזקקות מסוימות, והוספת יין לתוספת טעם. כמו כן ישנן עדויות על כך שבחביות בהן מיושן הוויסקי, משאירים במכוון מעט מהיין שיושן בהן לפני כן, מה שמוביל לבעיה הבאה:

יישון בחביות יין

כידוע, על פי ההלכה אסור ליהודי לצרוך יין שנגע בו אדם שאינו יהודי. איסורים אלה נקראים "סתם יינם" ו"יין נסך". בעקבות זאת, רוב ככל היין בעולם שמיוצר ללא פיקוח כשרותי צמוד, אינו כשר כלל. אז איך זה קשור לוויסקי? פשוט מאוד – החביות.

לאחר ההתססה הראשונית וזיקוק האלכוהול לרמה של 95% אחוז, מדולל הוויסקי במים ומועבר לחביות עץ לצורך יישון. בעוד בארה"ב משתמשים בעיקר בחביות חדשות ליישון וויסקי, כך שמבחינה זאת אין בעיה, בסקוטלנד נהוג להשתמש כמעט אך ורק בחביות משומשות.

וכאן יש חילוק ראשון. חלק מהחביות שמובאות לסקוטלנד לצורך יישון הוויסקי, הן חביות מאמריקה ששימשו ליישון "בורבון" – וויסקי אמריקאי. מכיוון שהבורבון רובו ככולו אינו בעל בעיות כשרותיות כלשהן, ואף אם ישנם בו חומרים שאינם כשרים מדובר בכמות קטנה בלבד שאינה עוברת הלאה מהחבית, ניתן לצרוך את הוויסקי שיושן בחביות אלו כמעט ללא חשש.

אך רוב הוויסקי, וכך נהוג בסקוטלנד כבר מאות בשנים, מיושן בחביות יין מצרפת וספרד. אמנם ישנה מחלוקת בין יצרני הוויסקי בנוגע לשאלה האם היין משפר או פוגם את טעם הוויסקי, אך אין ספק שטעמו משפיע, ולרוב אף ניכר בבירור.

פוסקי ההלכה נחלקו בנוגע לכמות היין במשקה משכר שנעשה "בטל" וכך אינו פוגם מבחינה הלכתית, אך אנשים שומרי מצוות לרוב ימנעו מלצרוך כלל מוצרים המכילים "סתם יינם" ובפרט שטעמו ניכר.

השפעת היין על הוויסקי אינה רק בטעם הספוג בחביות, ישנם יצרנים שמשאירים במכוון חלק מהיין בחבית יחד עם הוויסקי. תוספת זו לא תצוין על גבי הבקבוק ואין דרך לדעת על פי התוית אם כך נעשה. תוספת זו נהוגה לרוב בוויסקי "בלנדד", מכיוון שהוא עשוי ממילא מתערובת של משקאות. בוויסקי "סינגל מאלט" פחות נהוג לעשות זאת, בכדי לא לפגוע בטוהר המאלט.

אז צריך הכשר, או לא?

אם נסכם את הנאמר לעיל, נמצא מספר תנאים לצריכת וויסקי ללא כשרות, ובוודאי שאין לסמוך על כשרות מוצר כלשהו על פי השמועה מבלי לברר אם הוא עומד בתנאים אלו:

בוויסקי שמיוצר מחוץ לסקוטלנד, על פי רוב צריך חותמת כשרות על הבקבוק, או אישור מגוף כשרות מוכר.

בוויסקי סקוטי, אם מדובר בסינגל מאלט, בדרך כלל ניתן לסמוך שלא נתווספו חומרים. אם מדובר ב"בלנדד", יש לבדוק אם ישנה חותמת כשרות על המוצר, או שהוא מאושר על ידי גוף כשרות מוכר.

גם בסינגל מאלט, אם מופיע בתיאור המוצר ביטוי המעיד על יישון בחביות יין, ניתן להסיק שטעם היין מורגש בו לטובה, ועל כן על פי רוב פוסקי ההלכה יש להימנע מלצרוך וויסקי זה. ביטויים נפוצים ליישון ביין: "שרי קאסק" "פורט קאסק" "אולורוסו" "ספיישל פיניש" "דאבל פיניש" ועוד.

בוויסקי סקוטי סינגל מאלט שמצויין על התוית במפורש שיושן בחביות "בורבון" בלבד, ניתן לרוב לצרוך ללא חשש. באם לא מצוין סוג החבית, מה שנכון לגבי רוב סוגי הוויסקי, ניתן לבדוק ברשימות השונות של גופי הכשרות המתפרסמות מפעם לפעם אם המוצר מאושר לשימוש, או אם ידוע שלא יושן בחביות יין.

עם כל זאת, למקפידים לצרוך מזון בכשרות "מהדרין", קיים כיום בשוק מגוון רחב של וויסקי בכשרות מהודרת, מכל הסוגים והגוונים. לדוגמה: "טומינטול" סינגל מאלט בהכשר ה-OU, "גלנפידיך" סינגל מאלט בהכשר בד"ץ מנצ'סטר, "בן איידן" סינגל מאלט בהכשר בד"ץ העדה החרדית, "ג'וני ווקר" ו-"שיבס ריגל" בלנדד בהכשר ה-OK. את כל אלו ועוד ניתן לרכוש בקלות ובמחירים מיוחדים באתר "לגימה".

רשימה של וויסקי סינגל מאלט סקוטי ללא חשש יישון בחביות יין (באנגלית).